דיקור כטיפול לאסטמה
פירוש המילה אסטמה ביוונית היא "נשימה כבדה" ובעברית נקראת גנחת הסמפונות או קצרת הנשימה. זוהי מחלה חסימתית ריאתית כרונית המופיעה בהתקפים והיא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בילדים ומופיעה בכ-10% מהם. המחלה מופיעה לרוב על רקע אלרגי (בגלל רגישות לאבק, אבקני צמחים, עישון, פרוות בעלי חיי ושאר אלרגנים) אך יכולה להופיע גם בעקבות חשיפה לאוויר קר, מאמץ גופני ובעקבות חרדה ולחץ נפשי. חשוב לציין כי בעוד זוהי מחלה שלעתים יש לה מרכיב נפשי, זו אינה מחלה פסיכוסומאטית, אלא דלקת כרונית של דרכי הנשימה העליונות.
במהלך התקף אסטמה נוצר כיווץ של צינוריות האוויר, המכונות סמפונות, המכניסות אוויר אל הריאות. הכיווץ הזה מלווה בבצקתיות של הרקמות והפרשה מרובה של ריר המקשה אף הוא את מעבר האוויר אל הריאות ובעיקר החוצה מהן.
החולים באסטמה מדווחים בדרך כלל על קושי רב בנשימה, על "רעב לאוויר", שימוש מוגבר בשרירי עזר, צפצופים בזמן נשימה, מועקה באזור בית החזה ולעיתים אף קושי בדיבור. התקף אסטמה עלול להמשך שעות ואף ימים.
רפואה קונוונציונאלית מטפלת באסטמה בשילוב של תרופות המרחיבות סמפונות (ונטולין, בריקלין) וסטרואידים להפחתת הבצקת ברקמות וצמצום הדלקת. בעוד התרופות אכן מקלות על החולה בטווח הקצר, אין הן פותרות את הבעיה אלא מטפלות בסימפטומים בלבד. אם הטיפול המונע הוא יומיומי הוא אכן ימנע הישנות של התקפים, אך לא ימנע את התפתחות המחלה הכרונית. כמו כן, הרפואה הקונוונציונאלית אינה מבחינה כלל בין סיפורי מקרה שונים הכוללים טריגרים שונים ואף מנוגדים ומציעה לכולם את אותו טיפול סימפטומטי.
רפואה סינית יכולה לטפל באסטמה הן בהיבט הסימפטומטי בעת התקף והן בהיבט של שורש הבעיה שהיא הנטייה לדלקתיות כרונית של דרכי הנשימה העליונות. כמו כן, טיפול ברפואה סינית מצמצם רגישות הגוף לגורמים חיצוניים (אלרגנים, אוויר קר, מאמץ גופני ולחץ נפשי). דיקור בזמן התקף של אסטמה מקל בו במקום על צפצופי הנשימה ומקל על ההכנסה וההוצאה של האוויר. בין התקפים בדרך כלל עובדים על חיזוק הגוף, סילוק הליחה ושיפור איכות הנשימה בדיקור וצמחי מרפא. טיפול ברפואה סינית גורם להפחתה משמעותית בתדירות ובעוצמה של ההתקפים ושיפור משמעותי של איכות החיים.
על פי רפואה סינית אסטמה קשורה בעיקר לתפקוד האיברים ריאות, כבד, כליות וטחול. חשוב לציין כי הראייה של הפתולוגיה היא סינית, ולאיברים מיוחסים תפקודים שלא דווקא קשורים לתפקוד האיבר ברפואה מערבית.
הריאות אחראיות על תהליך הנשימה (בעיקר על הנשיפה) ומערכת החיסון. הכבד אחראי על הזרימה החלקה של האנרגיה והדם בגופנו, הכבד מאוד רגיש למתח וכעס. הכליות הן שאחראיות על משיכת הסרעפת מטה והכנסת האוויר אל הריאות. הטחול אחראי על הפקת אנרגיה מהמזון אותו אנו צורכים. כאשר הטחול חלש (דבר שיכול להיגרם מתזונה לקויה שמעמיסה עליו, מדאגנות יתר או מקונסטיטוציה) הוא לא מצליח להפיק אנרגיה מהמזון ובמקום זה מייצר ליחה, אותה אוגרות הריאות.
אסטמה שעיקרה חולשה של ריאות תבוא לידי ביטוי בקושי בדיבור, קול חלש, קושי לנשוף החוצה את מלוא האוויר, צפצופים ושיעול וייתכן גם מעורבות של אסטמה של העור.
אסטמה שמשלבת חולשה של ריאות עם כבד תוחמר במצבי סטרס, תאופיין במועקה ולחץ בחזה עם קושי להכניס אוויר, ייתכן גם נרגנות/עצבנות ואסטמה של העור אדומה ומגרדת.
אסטמה שמשלבת חולשה של ריאות וכליות תבוא לידי ביטוי בחולשה כללית, נטייה לעייפות, קושי להכניס אוויר עמוק (חוסר יכולת לנשום עמוק אל הבטן התחתונה), צפצופים כרוניים והחמרה של כל הסימנים בעייפות או מאמץ.